פסק-דין בתיק ע"א 3419/04, 2744/05 וערעורים שכנגד

לפנינו שני ערעורים וערעורים שכנגד שהדיון בהם אוחד:

האחד, ע"א 3419/04 - ערעור של עו"ד סנדרוסי (להלן: " ערעור סנדרוסי") וערעור שכנגד של מסיכה שושנה על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת רות רונן) מיום 11.7.04 (בה"פ 200633/04) (להלן: " התובענה הראשונה") אשר קיבל את תובענתה של שושנה מסיכה (להלן: "שושנה"), והצהיר על בטלותו של הסכם שכרתה עם אבו נסר רמזי ואימאן (להלן: "אבו נסר") למכירת דירתה שברחוב סוקרטס 9 ביפו (להלן: "הדירה"), בתנאי שתשיב לאבו נסר עד ליום 10.8.04 את הכסף ששילמו על חשבון מחיר הדירה, בתוספת פיצוי עבור הביטול. בית המשפט התיר לשושנה לפצל סעדיה ולתבוע פיצוי כספי, וחייב את עו"ד רובי סנדרוסי (להלן: "עו"ד סנדרוסי") שערך את ההסכם בהוצאות.

השני, ע"א 2744/05 - ערעורה של שושנה וערעור שכנגד של אבו נסר על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת רות רונן) מיום 25.5.05 (בה"פ 201423/04) אשר קיבל את תובענת אבו נסר והצהיר כי מאחר ששושנה לא שילמה את הסכום שנקבע בפסק הדין בה"פ 200633/04, זכאים הם להירשם בעלי זכויות החכירה בדירה שבמחלוקת.

נפרט להלן את הרקע לסכסוך ונדון בערעורים לפי סדר הגשתם.

1.                    רקע

(א)                שושנה ובעלה חבו בחובות כספיים ופנו אל עו"ד סנדרוסי כדי שיסייע בידם בהליכי ההוצאה לפועל שנוהלו נגדם.

(ב)                 בבעלותה של שושנה הייתה זכות דיירות מוגנת בדירה, ועו"ד סנדרוסי הציע לה לרכוש מחברת עמידר את זכויות הבעלות בדירה במחיר הזדמנות; ולמוכרן לצד שלישי. לטענתה של שושנה, הבטיח לה עו"ד סנדרוסי כי כספי התמורה יספיקו לחיסול חובותיה ואף ייוותר בידה סכום כסף לרכישת דירת מגורים אחרת.

(ג)                  בעצתו של עו"ד סנדרוסי עזבו שושנה ובעלה את הדירה ושכרו דירה אחרת, כאשר עו"ד סנדרוסי משלם בעבורם את שכר הדירה.

(ד)                 ביום 17.12.03 חתמה שושנה על יפוי כוח בלתי חוזר שבו ייפתה את כוחו של עו"ד סנדרוסי למכור את הדירה. ביום 5.4.04 חתמו אבו נסר על יפוי כוח בלתי חוזר לרכישת הדירה ושילמו סך של 19,000 ש"ח על חשבון הרכישה.

(ה)                שושנה חתמה על הסכם המכר ביום 8.4.04 (להלן: " הסכם המכר"), ואילו אבו נסר חתמו על ההסכם  ביום 13.4.04. במועד החתימה שילמו אבו נסר לידי עו"ד סנדרוסי סכום של 207,000 ש"ח, ועו"ד סנדרוסי מסר לידיהם את מפתחות הדירה. אבו נסר החליפו את דלת הדירה והחלו לשפצה.

(ו)                  עו"ד סנדרוסי העביר לעמידר סכום של 152,000 ש"ח מכספי התמורה, לצורך רכישת זכויות הבעלות בדירה, וגבה עבור שכר טרחתו סכום של 50,000 ש"ח. הוא לא העביר לשושנה סכום כסף כלשהו.

(ז)                  במכתב בא כוחה של שושנה מיום 21.4.04, ובפגישה שנערכה בינה ובין אבו נסר ביום 24.4.04, הודיעה להם שושנה שאינה מעוניינת למכור את הדירה, וכי ההסכם בטל.

(ח)                שושנה טענה כי המשא ומתן לכריתתו של ההסכם נוהל בחוסר תום לב, ובתנאי עושק וכפייה. טענתה העיקרית כוונה נגד עו"ד סנדרוסי. עו"ד סנדרוסי ייעץ לה לפעול בדרך שהרעה את מצבה ומכוח עצתו, והאופן שבו נהג בחתימת ההסכם ובביצועו, נותרו היא ובעלה חסרי כל, וללא הדירה.

(ט)                נוכח האמור הגישה שושנה תובענה בדרך של המרצת פתיחה שבה עתרה כי בית המשפט יצהיר שהסכם המכר בטל. התובענה הוגשה נגד אבו נסר, ועו"ד סנדרוסי צורף כנתבע פורמלי.

ע"א 3419/04

2.                    פסק דינו של בית משפט קמא

(א)                בראשית דבריו ציין בית המשפט כי דרך ייצוגו של עו"ד סנדרוסי את שושנה אינה נקייה מביקורת ומעוררת תמיהות. עו"ד סנדרוסי יעץ לשושנה לפנות את הדירה עוד בטרם נחתם הסכם למכירתה, לא דאג להחתימה על שינויים בהסכם המכר, ומסר לידי אבו נסר את מפתחות הדירה לפני שהגיע מועד המסירה ולפני ששולמה מלוא התמורה. עו"ד סנדרוסי גם קיבל בעצמו את תמורת המכר, ולא העביר לידי  שושנה את יתרת התמורה לאחר התשלום לעמידר אלא גבה לעצמו שכר טירחה בסך 50,000 ש"ח, בעוד הסכמי שכר הטרחה שהציג דיברו על סכום של 25,000 ש"ח בלבד.

(ב)                 עם זאת, קבע בית המשפט שמחדליו של עו"ד סנדרוסי, אף אם עשויים היו להצדיק תביעה נגדו, אין בהם כדי להביא לביטול ההסכם. אבו נסר לא נהגו בחוסר תום לב, ולא היתה להם סיבה לחשוד שעו"ד סנדרוסי אינו מייצג נאמנה את רצונה של שושנה. הם אף לא הפרו את ההסכם כששילמו את התמורה לידיו.